אני מאוד אוהבת ספרי ילדים. יש לנו בבית ספרייה שלמה שלהם, שהתחלתי לצבור עוד הרבה לפני שהקטנות נולדו. הרבה מהם פורטים לי על נימי זכרונות ילדות מענגים, ואחרים קראתי בחנות ונשביתי בקסמם. רגישים, מצחיקים, ציוריים, דמיוניים, יש בהם את כל מה שצריך.
כמעט.
כי מה שחסר ברבים מהם, במיוחד בישנים, זה נקודת מבט פמיניסטית. והחסר הזה נמצא שם בהמון רמות – החל בזה שב"שלושים וחמישה במאי" הנהדר אין אצל הדוד מה לאכול כי אין לו אישה שמבשלת לו, וכלה בפניות הרבות (למשל ב"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים") לקורא, שהוא, כמובן, ילד ולא ילדה.
איך אקריא לבנותי ספרים כאלו? האם תמיד יצטרכו לבוא לצד הסיפור גם הסבר, ופרשנות, והסתייגות? הייתי רוצה שהן יקראו את הספרים כמו שהם ויבינו שכך העולם ושצריך לשאוף לשנותו כשיהיו קצת יותר גדולות. בתור התחלה, הייתי שמחה לשבת ליד מיטותיהן ופשוט להקריא להן תכנים לא נגועים, ובלשון נקבה.
אז מסתמן לו פרויקט: כזה שיעביר את כל הספרים האלה פילטר פמיניסטי. תיקון קל במקומות שדורשים תיקון, מחיקה קטנה ועקיפת שורה פה ושם.
שיהיה לי בהצלחה.
תמר
אני מאמינה שביצירות אסור לנגוע, לי יש את עליקמא הקטן ("ראשית הוא כושון, שנית שחרחרון ושלישית הוא יודע לרכב על פילון") ספר מאוד לא פוליטקלי קורקט ונפלא. שיחה סביב ספר חשובה לדעתי כמו הקראתו. אבל כן הייתי כותבת לבנותיי (אינשאללה שיהיו לי) ספרים ברוח חיי ומלווה אותם בצלימייך הנפלאים ועושה העתק לחברה טובה…
לא מתקנים אומנות, אומנות היא מה שהיא. זו יצירה שלמה שמביאה את רוח התקופה
יש משהו מאוד נכון במה שאת אומרת, אני חושבת שזה חשוב לכבד את היוצר והיצירה ולשפוט אותה בהתאם לתקופתה. כאישה מבוגרת זה מה שמאפשר לי להנות כל כך מהספרים האלה כפי שהם. הבעיה היא שמול הילדות, השיחה שאחרי הסיפור לא תמיד משיגה את המטרה. כלומר, היא נפלאה בפני עצמה (אני חושבת, כלומר, כך אני מדמיינת אותה. אנחנו עוד לא הגענו לשלב הזה), אבל מה שאני רוצה זה שהבנות שלי ישמעו באופן טבעי את העולם (לפחות זה שאני יכולה לשלוט בו, שהוא גם ככה מצומצם מאוד) פונה אליהן בלשון נקבה, כי זה מה שהן. שבמקום שיהיה כתוב "קוראים יקרים", אקרא להן "קוראות יקרות", או לפחות "קוראים וקוראות". דיבור שאחרי לא יכול להעביר את המסר הזה, ובניגוד להשמטת חלקים מהסיפור, במקרים רבים שינוי הפנייה מזכר לנקבה לא משנה דבר בסיפור (אפילו בשירים מחורזים לפעמים ההטייה לא משנה כלל את המשקל או החריזה בשיר).
בכל מקרה הפוסט הזה נכתב מזמן, ולצערי התכנית הזו מתווספת לרשימה הארוכה של התכניות שלא הוצאתי לפועל.