שלשום בערב התקשרה אלי מעיין אבירם, ישראלית-בריטית שמעצבת ומוכרת תלבושות לרקדניות בטן שהיא מיבאת מקהיר. היא סיפרה שלמחרת (כלומר אתמול) היא עורכת יום צילומים של תלבושות, ומחפשת רקדניות שיצטלמו איתן. אני מיהרתי לקפוץ על המציאה ועניתי שאמנם אין לי עניין להצטלם, אבל אני לומדת עכשיו צילום ואשמח מאוד להתלוות לצלם. היא ביררה איתו והוא היה נדיב והסכים.
הצילומים התרחשו בבית האמן אריק פלציג, מקום מיוחד ומסקרן שנמצא מול חומות העיר העתיקה בירושלים ונקרא "נבל דוד". מן הכלאה בין אחוזה ומבוך, בכל פינה בכל אחד מחדריו הקטנים נחים אינסוף אוצרות – ציורים, פסלים, צעצועים, עציצים, כלים ומכשירים מכל סוג וסגנון, והכל מסודר באופן שמגרה את העיניים להביט עוד ועוד.
הצלם לא היה צריך את עזרתי בכלל, ודי מהר מצאתי את עצמי נוטשת את זירת צילומי הקטלוג "הרשמיים", ומצלמת מסביב – בחדר האיפור ובחדר ההלבשה, ברגעי ההמתנה, ברחבי הבית.
החוויה הזו מתווספת לרשימה הארוכה של החוויות הנהדרות בהן זכיתי רק בזכות הריקוד, אבל כמה התאים לי הפעם להיות מצידה האחורי של המצלמה…
