נכון, תיקנתי, תודה

איזה כיף לראות פוסטים חדשים אצלך! ) הייתי צריכה לקרוא את המשפט, "אני מיהרתי לקפוץ על המציאה ועניתי שאין לי עניין להצטלם" כמה פעמים כדי להבין מה קרה פה.

וואו! איזה תמונות מדהימות! והילדות כאלה בובות! איזה כיף לראות פתאום פוסטים פה
ותגידי, הן הסכימו אח"כ לחזור לכסא שלהן? אצלינו אחרי הספארי היו כמה ימים שבהם ניצן כל הזמן רצה לשבת מקדימה

יש משהו מאוד נכון במה שאת אומרת, אני חושבת שזה חשוב לכבד את היוצר והיצירה ולשפוט אותה בהתאם לתקופתה. כאישה מבוגרת זה מה שמאפשר לי להנות כל כך מהספרים האלה כפי שהם. הבעיה היא שמול הילדות, השיחה שאחרי הסיפור לא תמיד משיגה את המטרה. כלומר, היא נפלאה בפני עצמה (אני חושבת, כלומר, כך אני מדמיינת אותה. אנחנו עוד לא הגענו לשלב הזה), אבל מה שאני רוצה זה שהבנות שלי ישמעו באופן טבעי את העולם (לפחות זה שאני יכולה לשלוט בו, שהוא גם ככה מצומצם מאוד) פונה אליהן בלשון נקבה, כי זה מה שהן. שבמקום שיהיה כתוב "קוראים יקרים", אקרא להן "קוראות יקרות", או לפחות "קוראים וקוראות". דיבור שאחרי לא יכול להעביר את המסר הזה, ובניגוד להשמטת חלקים מהסיפור, במקרים רבים שינוי הפנייה מזכר לנקבה לא משנה דבר בסיפור (אפילו בשירים מחורזים לפעמים ההטייה לא משנה כלל את המשקל או החריזה בשיר).
בכל מקרה הפוסט הזה נכתב מזמן, ולצערי התכנית הזו מתווספת לרשימה הארוכה של התכניות שלא הוצאתי לפועל.

אלונה (בתמונה עליונה) ומאיה בשנייה. והן הכי מהממות בעולם

וואי, דומה לך! השניה.
הראשונה אולי לאבא
בכל מקרה-שתיהן מתוקות מתוקות!!!
ויפיפיות!
איך קוראים להן ?

תמר
אני מאמינה שביצירות אסור לנגוע, לי יש את עליקמא הקטן ("ראשית הוא כושון, שנית שחרחרון ושלישית הוא יודע לרכב על פילון") ספר מאוד לא פוליטקלי קורקט ונפלא. שיחה סביב ספר חשובה לדעתי כמו הקראתו. אבל כן הייתי כותבת לבנותיי (אינשאללה שיהיו לי) ספרים ברוח חיי ומלווה אותם בצלימייך הנפלאים ועושה העתק לחברה טובה…
לא מתקנים אומנות, אומנות היא מה שהיא. זו יצירה שלמה שמביאה את רוח התקופה

צ, זה נהדר! אני לא מסכימה איתה, אבל נהניתי מאוד מהציורים הדמיוניים הנהדרים שלה.

הגיעה לתיבתי:
קריאה מאירה, לפעמים מרככת ולפעמים מפכחת, של מרית בן ישראל, לטקסט של ההגדה.
http://maritbenisrael.wordpress.com/2011/04/25/hagada-avangarde/

אבא של בתי גם הצהיר שהוא לא ילביש אותה ורוד, אבל גם אנחנו השתמשנו (ועדיין) בעיקר ביד שניה וגם זה פשוט התמסמס עם הזמן. היום היא מתלבשת בכל הצבעים…